גלימה - עבודות סמינריוניות

עבודה סמינריונית - כמה, למה ואיך?

מאת ד״ר נאוה וסרמן

אם היו שואלים אותי הייתי ממליצה לבטל את העבודות הסמינריוניות בתואר הראשון! בשנים הרבות שהנחיתי עבודות סמינריוניות ובדקתי אותן, ראיתי את הבלוף הגדול שלהן, ואת הדרך שהוא בא לידי ביטוי במגוון צורות של חוסר יושר ופגיעה באמון.
 

אל תבינו אותי לא נכון, יש וודאי כאלה שעושים את העבודה בכוחות עצמם ואני מעריכה אותם, אינני מתעלמת מקיומם, ומיד אתייחס אליהם. אבל הכמות של האחרים כל כך גדולה, שאני עומדת מאחורי ההצעה שלי לבטל מטלה זו לכלל הסטודנטים בכל המוסדות האקדמיים, ולהפסיק את המופע האקדמי של 'בגדי המלך החדשים'.
 

כדי לדייק את הדברים אומר, שהצעתי היא שיהיה גם בתואר ראשון מסלול מחקרי ומסלול שאינו מחקרי, בדיוק כמו שיש בתואר שני. מי שלומד במסלול לא מחקרי בתואר ראשון יוכל להתקבל רק למסלול כזה גם בתואר השני, ומשם לא יוכל להמשיך לדוקטורט. לעומתו, מי שלומד למסלול מחקרי (שניתן להפחית בו את מספר שעות הלימוד הפרונטליות – כמו שנעשה בהרבה מקומות בתואר שני מחקרי) יוכל להמשיך למסלול מחקרי לתואר שני ולפתוח לעצמו את האופציה גם לתואר שלישי.  

עבודה סמינריונית היא אחד מהמאפיינים של לימודים גבוהים. לימודים אקדמיים, לפחות במקור, הם לא רק רכישת ידע אלא גם יצירת ידע. כדי לעסוק במחקר שהיא הדרך ליצירת ידע חדש, צריך לעבור מסלול הכשרה ארוך. וכך, החל מהתואר הראשון מתנסים במחקר. בשלב זה במיני-מחקר, בתואר השני ההתנסות תהיה רחבה יותר, ובתואר שלישי מתנסים במחקר מקיף שאמור להוסיף נדבך ממשי של ידע חדש לתחום הנחקר.
 

עם השנים, הלימוד האקדמי עבר תהליך של הנגשה לציבור הרחב. הוא כבר אינו מסלול אליטיסטי לחוקרים, אלא דרך חיים שמיועדת גם למי שאינו מתעניין או מסוגל לעסוק במחקר. לכן, אני חוזרת על הצעתי להשאיר את העבודות הסמינריוניות רק למי שחפץ במסלול אקדמי מחקרי, ולהמציא לשאר הסטודנטים מטלות אקדמיות אלטרנטיביות.

 

עד שכל זה יקרה, אם בכלל, אני רוצה להציע לכם חמישה כלים שיעזרו לכם לעמוד במשימה הסמינריונית מתוך נאמנות ליושר ולמוסר:

 
 

1. הבנה

דאגו להבין היטב את מה שנדרש מכם. כשלא יודעים בצורה בהירה ומדויקת מה צריך לעשות בכל אחד מפרקי העבודה – עלולים להתייאש ולזנוח אותה. שאלו שוב ושוב עד שתבינו, זה השלב הראשון שאסור לדלג עליו! התחילו לאחר מכן לעבוד על העבודה מפרק ה"סקירה הספרותית" והמשיכו ממנו הלאה. עם סיום הפרקים, ולאחר שתתקבל התמונה השלמה של העבודה, כתבו את  ה"מבוא" ולבסוף את ה"תקציר".


 

2. מפת חשיבה

השתמשו במפת חשיבה לפני תחילת הכתיבה של כל פרק. ניתן לעשות מפת חשיבה פשוטה – מעין שמש שבמרכז כותבים את הנושא, ובקצה כל קרן כותבים את אחד הרעיונות. ניתן גם להשתמש במפת חשיבה ממוחשבת כמו זו של Xmind. מפת החשיבה תעזור לכם לחשוב איך לבנות את הפרק. פרסו את כל הנושאים שקשורים בפרק ובחנו שלושה דברים:
א. האם יש נושא חשוב שחסר.
ב. האם יש נושא מיותר או שניתן לאחד אותו עם אחר.
  ג. כיצד הגיוני לערוך את הנושאים המצויים לפניכם. כלומר, באיזה סדר תכתבו עליהם.

לדוגמא, בפרק סקירה הספרותית/רקע תיאורטי אכתוב את אחד מהשמות בעיגול האמצעי של השמש, ובכל קרן אכתוב את אחד הנושאים שמתייחסים אליהם בספרות המקצועית שקראתי. כשתהיה לפני הפריסה של כל הנושאים שמופיעים בספרות המקצועית, אוכל לחשוב ביתר קלות לפי איזה סדר לכתוב אותם בפרק זה, והאם יש משהו מיותר או חסר ברשימה שלפני.


 

3. תכנון

בדקו כמה זמן תוכלו להשקיע בעבודה בזמן הקרוב וייחדו ימים ושעות מוגדרים כדי לעסוק בה. רשמו ביומן את הזמנים שקבעתם והתייחסו אליהם כמו אל כל דבר חשוב אחר שקבעתם לעצמכם. חלקו את העבודה למנות קטנות, וכתבו לעצמכם איזה חלק תעשו בכל מסגרת זמן שייחדתם.


 

4. להתחיל ולסיים

כל פעם שאתם יושבים לעבוד, הגדירו לעצמכם מה התוצאה שאתם רוצים להשיג. התחילו וסיימו אותה, וכך תחסכו לכם את בזבוז הזמן והאנרגיה שכניסה מחודשת לאותה משימה דורשים.


 

5. טיעון מרכזי

ככל שהעבודה מתקדמת הולך ומתבהר המסר שיש בה. רשמו לפניכם מסר זה ובדקו אם אכן כל פרק של העבודה קשור לטענתכם המרכזית ותומך בה. עבודה טובה היא עבודה ממוקדת ומהודקת היטב סביב הטיעון שאותו רוצים להוכיח.

 

אל תתייחסו לעבודה הסמינריונית כמטלה מעצבנת שצריך לסמן עליה וי. תתרכזו בפעילויות השונות שהיא דורשת מתוך שמחה שאתם מאמנים את שרירי האינטגרציה, הניתוח והיצירתיות שלכם. וזכרו, כשכישורים אלה יתפתחו אצלכם תוכלו בקלות להשתייך לקהילה המכובדת והמרתקת של יוצרי ידע.